סיגל אחיטוב מה היחס של הגננות , מחנכות ילדים רכים בשנים , לסוגיית המגדר ? כיצד משפיע יחס זה על הדרך שבה שומעים הילדים לראשונה בחייהם את סיפורי היסוד של תרבותנו ? שאלות אלה הובילו אותי לערוך מחקר בקרב גננות בחינוך הממלכתי דתי ( ממ״ד , ( מתוך הנחה שהדרך שבה מספרות הגננות את סיפורי התורה לילדים , משקפת את זהותן האתית ובתוכה גם את תודעתן המגדרית . גננת המספרת את סיפורי התורה לילדי הגן משמשת , במודע ושלא במודע , כפרשנית המקרא . עליה ‘ לתרגם' את שפת התורה לשפת ימינו , ולהסביר במילים פשוטות את ההבדלים בין אורח החיים המקראי העתיק לבין מציאות חייהם של ילדי הגן . בהקשר זה , הסוגיות המגדריות העולות מסיפורי התורה מציבות לה אתגר מיוחד , כי הפערים בין מעמד האשה בעת העתיקה לבין מעמדה בימינו אינם נעוצים רק בשינויים היסטוריים וטכנולוגיים אלא הם בעיקר פערים ערכיים . על פי תפיסת ההרמנויטיקה של הנס גאורג גדמר , תהליך פרשני הוא לעולם מיזוג בין אופקיו של הטקסט לבין אופקיו של הפרשן . מכיוון ששאלות של מגדר ושל מעמד האשה הן אחד הנושאים העולים מסיפורי התורה , הנחתי שאופקיה ותפיסת עולמה של הגננת בתחום זה יבואו ל...
אל הספר