אז איפה הן הלמדניות ההן? על מחסומים בדרכן של נשים למדניות למנהיגות דתית

רותי פויכטוונגר אתוס לימוד התורה , ובפרט הגמרא וההלכה , מוצב במרכזה של התרבות היהודית , כניסוחו של הרב נחום ( נורמן ) לאם בספרו ‘ תורה לשמה : ' אין לך בכל הדתות ונימוסי העולם דת שתרבות הלמידה , ההגיה והשינון , העיון והמאמץ האינטלקטואלי , תהא נחשבת בה כל כך , וערכה - הנודע והנכבד שבערכים כפי שהדבר קם ונתעצם ביהדות . בכל שנות ההיסטוריה היהודית היה הידע התורני תנאי להנהגה דתית , הלכתית וחברתית ; שער הכניסה ומסלול הקידום המרכזי בחברה היהודית . בניסוחם של זאב וחנה ספראי , ‘ בעולם דתי וחברתי בו התלמוד עומד במרכז העניין והעיסוק , ממילא הופך הידע , הלמדנות בתורה , למשאב , למקור של יוקרה וכוח . ' ואולם , עד לדור האחרון שער זה היה סגור בפני רוב הנשים . ממילא הן לא היו שותפות בשיח ההלכתי ובהנהגה החברתית , וקולן בהקשרים אלה כמעט שלא נשמע . לאחרונה , עם התרחבות האפשרויות לרכישת ידע תורני מעמיק , שהביאה למציאות של נשים למדניות ובקיאות בגמרא ובהלכה , עולה השאלה עד כמה רכישת הידע אכן פותחת שערים ומאפשרת להן להיות מנהיגות דתיות . בשנת 2003 טענה תמר רוס כי ‘ בחברה שבה נחשב הלימוד כעיקר בעשייה הדתית , כל...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים