החל מתקופת המנדט פעלו בישראל ועדות חקירה רבות , על פי פקודת ועדות החקירה , . 1921 בספרו של קלגסבלד מופיעה רשימה מפורטת של 95 ועדות – תשע מהן החלו את עבודתן טרם הקמת המדינה , ושמונים ושש ועדות פעלו מאז קום המדינה ועד לחקיקת חוק ועדות חקירה הנוכחי . אך ועדות אלה , גם עקב ' השימוש' התכוף בהן בנושאים פעוטים , לא הצטיירו כגוף מתאים לעסוק בסוגיות בעלות חשיבות ציבורית יוצאת דופן . כגון הסוגיה שהתעוררה בעקבות ' עסק הביש . ' ב 1968 נחקק חוק ועדות חקירה . ועדת חקירה המוקמת מתוקף חוק זה מקובל לכנות ' ועדת חקירה ממלכתית . ' באופן עקרוני , ועדה הפועלת מכוח החוק היא גוף שמקימה הרשות המבצעת לבירור עובדתי ולקביעת המלצות ביחס לדרכי פעולה בעתיד . אבל בתהליך שהחל עם מינוי ועדת אגרנט ( 1973-1974 ) התחזק מעמדן הציבורי של ועדות החקירה הממלכתיות , וכיום פעולתן נתפסת כמכוונת בעיקר לעיסוק בסוגיות ציבוריות חשובות . אנו רואים איך למן השנה שבה חוקק חוק ועדות חקירה , בעשור השלישי למדינה , דרך השנים שבהן פעלה ועדת אגרנט , הלך ותפס מוסד זה מעמד מרכזי יותר ויותר במגמת המשפוט . על פי קלגסבלד , המניע העיקרי לחקיקת החו...
אל הספר