התחזקות מעמד היועץ המשפטי לממשלה

במהלך רוב השנים שבין הקמת המדינה לראשית שנות השישים לא נתגלעו עימותים בין שר המשפטים ליועץ המשפטי לממשלה בשל מעמדו הדומיננטי של חיים כהן כיועץ משפטי ובשל הקרבה התרבותית והפוליטית בינו לבין שר המשפטים רוזן . עם מינויו של גדעון האוזנר ליועץ משפטי לממשלה ודב יוסף לשר המשפטים , הופרה ההרמוניה . הסכסוך בין יוסף להאוזנר היה בעיקר על אופן ניהולו של משפט אייכמן ובשאלה האם יש לפתוח מחדש את ' פרשת לבון' הידועה . לכאורה , המחלוקת הייתה בשאלה החוקתית עקרונית מי אחראי על אכיפת החוק בישראל . הטענה העניינית העיקרית של יוסף הייתה כי ראוי שבעל האחריות יהיה בעל הסמכות . משום שהאחריות המיניסטריאלית מוטלת על שר המשפטים , ראוי כי זכות ההחלטה הסופית תהיה בידיו . למעשה , התחולל מאבק שליטה בין היועץ המשפטי לבין שר המשפטים החדש ישן , שרצה לעצב בעצמו את מדיניות המשרד ולשלוט בפעילות היועץ המשפטי והכפופים לו כפי ששלט בפעילותם של יתר עובדי משרד המשפטים . היה זה מאבק בין שר משפטים איש מפא"י ליועץ משפטי המזוהה עם החוגים הפרוגרסיבים והליברלים . 20 בג 258 / 79 "צ פלח חסין איברהים עמירה נ' שר הביטחון , פ"ד לב . 90 ( 1 ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד