אין זה פשוט למצוא עדויות להשתקפותו של המתח העדתי במשפט הישראלי של העשורים הראשונים . נושא זה נחקר על ידי היסטוריונים של מדיניות העלייה , הקליטה ופיזור האוכלוסייה ושל מערכת החינוך , גם בהקשרים משפטיים – למשל בחקירת היעלמם של ילדי תימן והטיפול בגזזת . ואולם בשני מקרים אלה ההיבטים המשפטיים נבחנו ונבדקו רק בחלוף זמן ולא בתקופה עצמה . אז נעשו ניסיונות ראשונים של חוקרים לאיתור המתח העדתי באמצעות ניתוח טקסטואלי של פסקי דין של בית המשפט העליון וחשיפת הטיות אוריינטליסטיות בהם . ואולם ממצאים אלה עדיין אינם חד משמעיים והפרק הנוכחי ינקוט גישה שונה . המקרה של השופט הראשון ממוצא ספרדי בבית המשפט העליון , אליהו מני , יכול לשמש מקרה בוחן מעניין לאופן הביטוי החמקמק של המתח העדתי במשפט הישראלי בעשורים השני והשלישי לעצמאות המדינה . נמשכתי לחקור מקרה זה בשל שתי סיבות . הראשונה , מחקרו החשוב של ניר קידר , ממנו למדתי כי השופט מני נתמנה לבית המשפט העליון לאחר מאבק לא קל , על רקע התנגדותם של שופטים ומשפטנים למינוי וגם בשל סירובו של מני עצמו להצעת המינוי , עד שלבסוף נכנעו הכול ללחצו של דוד בן גוריון ונאלצו לכה...
אל הספר