המעבר ממוסדות יישוביים , חלקם תנועתיים , למוסדות מדינתיים , החל עוד לפני סיום המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל . בחודשים שבין החלטת החלוקה על ידי עצרת האו"ם לבין ההכרזה על הקמת מדינת ישראל , פעלה ' ועדת המצב , ' שהוקמה זה מקרוב . ב 1 במרס 1948 הוחלט על הקמת ' מועצת העם , ' ממנה תצמח בעתיד הרשות המחוקקת המדינתית , על בסיס הנהלת הוועד הלאומי והנהלת הסוכנות היהודית . כן הוחלט על הקמת ' מנהלת העם' – גוף מבצע , ממנו תצמח הממשלה העתידית . המעבר ממוסדות תנועתיים ציוניים למוסדות מדינתיים בא לידי ביטוי גם בהזמנת מפלגות שלא יוצגו במוסדות היישוב היהודי בעבר להצטרף לרשויות המדינה שבדרך . ל'מועצת העם' הצטרפו מפלגות שהיו יריבות אידיאולוגיות מסורתיות של תנועת העבודה – הרוויזיוניסטים , הקומוניסטים ו'אגודת ישראל , ' וכן מפלגת הספרדים . ואולם שתי הראשונות לא צורפו ל'מנהלת העם . ' ההכרזה על הקמת מדינת ישראל הפכה את ' מועצת העם' ל'מועצת המדינה הזמנית , ' ואת ' מנהלת העם' ל'ממשלה זמנית . ' חמישה ימים מאוחר יותר נחקקה פקודת סדרי שלטון ומשפט , שבה עסקתי בהרחבה בפרק הראשון , אשר יצרה את הבסיס הנורמטיבי הראשונ...
אל הספר