אלא שהכרעה זו , שמקבליה רצו לראות בה הכרעה מינימלית וזמנית , הפכה להיות בעלת משמעויות ארוכות טווח . הדינמיקה המשפטית והפוליטית לא אפשרה פתיחת דיון מחודש בשתי סוגיות אלה , בהתעלם ממשמעויות פקודת סדרי שלטון ומשפט . בתי המשפט הוסיפו לייבא פתרונות אנגליים להשלמת חסרים במשפט הישראלי . בתי הדין הרבניים הוסיפו לשפוט בענייני אישות על פי דין תורה . עורכי הדין , שמצב של העדר שינוי היה מאוד נוח להם ברמת העיסוק בפרקטיקה , לא מחו . הם ייעצו ללקוחותיהם לכלכל צעדיהם בהתאם למצב המשפטי שיצרה הפקודה . המאבק בין דתיים לחילונים על עיצוב יחסי דת ומדינה עבר לזירות אחרות , ובהן סוגיות כמו השבת כיום מנוחה שכבר הוזכרה , הסדרת גיוס בני הישיבות לצה"ל , הבטחת הכשרות במטבחים צבאיים , הכרה בזרם החינוך של אגודת ישראל והקצאת מטבע חוץ לייבוא בשר כשר . רק בהזדמנות אחת עלה על סדר היום בחודשים הבאים אחד משני הנושאים שהוסדרו בפקודה – השיפוט בתחום המעמד האישי . היה זה ביום 26 ביוני , 1948 כאשר מועצת המדינה דנה בפקודת בתי המשפט , אשר נועדה להשלים את שהחסירה פקודת סדרי שלטון ומשפט , לאחר שהושמט ממנה ברגע האחרון הפרק על בתי ה...
אל הספר