המעבר ממנדט למדינה חייב הכרעות חדשות , הציב בעיות ופתח אופציות שלא היו קיימות עד כה בתחום המשפט – בשונה מכמה תחומי חיים אחרים . כללי המשחק השתנו לחלוטין בשל המעבר לעצמאות מדינית . המסגרת המשפטית של היישוב היהודי הוכתבה עד מאי 1948 מלמעלה , מטעם שלטון זר . המערכת הנורמטיבית הקיימת הייתה יציר עות'מאני בריטי ולא יהודי . גם מבנה מערכת בתי המשפט היה כזה . בחללים שנוצרו התארגן היישוב עצמו באופן וולונטרי , שהיה מבוסס בעיקרו על הסכמה , הסדרה ובוררות ולא על כפייה , הכרעות שיפוטיות ואכיפה באמצעות משפט פוזיטיבי ריבוני . למן ראשית ההתיישבות ועד ערב סיום המנדט היה הפן המשפטי שולי בחיי הנהגת היישוב היהודי . ההנהגה עסקה בניגוח הסדרים משפטיים מגבילים שיצרו השלטונות הזרים , כגון ' הספר הלבן' ומעצרים וגירושים לפי תקנות שעת חירום , ולא בגיבוש והתקנת הסדרים משפטיים בעבור היישוב היהודי . האחריות ליצירת הנורמות המשפטיות ופיתוחן הייתה צפויה לעבור כעת מהבריטים להנהגת היישוב היהודי , וכמוה האחריות לבניין מערכת בתי המשפט ותפעולה . כיצד נערכה הנהגת היישוב לתפנית זאת ? עד לחודש אוקטובר 1947 הסתכמה הפעילות המשפטית...
אל הספר