פקודת סדרי השלטון והמשפט: מסמך פורמטיבי להסדרת יחסי חילונים־דתיים

בפרק זה ברצוני להציע מועד שלישי , שבו נוצר לטענתי בסיס הסטטוס קוו ונקבעו מסמרותיו בשני היבטים חשובים . המועד הוא 19 במאי , 1948 יום השלמת ניסוחו וקבלתו של דבר החקיקה הראשון של מדינת ישראל העצמאית : פקודת סדרי השלטון והמשפט – חמישה ימים בלבד אחרי ההכרזה על הקמת המדינה . ההיבטים החשובים שבהם נוצר בסיס הסטטוס קוו מייד לאחר הקמת המדינה הם תחום סמכותם של בתי הדין הדתיים בענייני המעמד האישי , וכמו כן הזיקה בין המשפט העברי למשפט הפוזיטיבי הכללי של מדינת ישראל . בהתייחס לשתי הפרשנויות הקודמות שהצגתי לעיל עלי לומר כי אני משתכנע מהנמקותיו של פרידמן באשר לעמימותו ושוליותו של מכתב הסטטוס קוו מיום 1 ביוני , 1947 כפי שאנו למדים מנסיבותיו ותוכנו . יתר על כן , אני טוען כי ההסדרים בפקודת סדרי השלטון והמשפט שבהם אני מתמקד אינם עולים בקנה אחד עם מה שכביכול הוסכם עליו באותו מסמך ואפילו אינם מתייחסים אליו . בכל מקרה , הפקודה הייתה בעלת חשיבות רבה לאין שיעור , לטווח הארוך , ממכתב חברי הנהלת הסוכנות לאגודת ישראל . בכך אני מצטרף למסקנת פרידמן בדבר שוליותו של מסמך הסטטוס קוו והטעות העומדת ביסוד הפרשנות הראשונה...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד