מפרק זמן של כ 300 - שנה , מהמאה ה 12 - עד המאה ה 9 - לפסה " נ , עומד לרשותנו בכל ארץ ישראל רק מעט חומר כתוב . על רקע דלות הממצא בולט בחשיבותו אוסטרקון חורבת קיאפה הכולל חמש שורות כתב , כ 70 - אותיות וכ 20 - מילים . ייתכן שהוא מתעד נבואה קדומה שיש בה תוכחה המופנית כלפי מלך מסוים . האוסטרקון מעיד כי התקיימה בממלכת יהודה פעילות של כתיבה כבר מימיה הראשונים , בסוף המאה ה 11 - ובתחילת המאה ה 10 - לפסה " נ . לפיכך יכלו בני התקופה להעלות זיכרונות היסטוריים על הכתב ולשמרם מדור לדור . בכך נשמטת הקרקע מתחת לטענה המרכזית של החוקרים מתחום הגישה המינימליסטית , משום ש עורכי מקרא שפעלו בתקופות מאוחרות היו חסרי כל מידע היסטורי על אודות תקופת ראשית המלוכה , הם המציאו סיפורי אגדות שאין להם כל בסיס .
אל הספר