המתבונן מן הצד , שאינו ארכיאולוג , עשוי לחשוב שחפירתו של אתר ארכיאולוגי היא עניין פשוט : נוטל החופר את חפירה בידו , מסלק בעזרתו את שכבות העפר , מתעד היטב את שמצא ומנתח את משמעותו . וכי מה יכול להיות פשוט יותר ? ואולם מאה וארבעים שנות ארכיאולוגיה בארץ ישראל לימדו אותנו , כי הצלחתה של חפירה תלויה במידה רבה בתכנון המוקדם ובחשיבה על היבטים מורכבים עוד בטרם תוסר פיסת העפר הראשונה מן האתר . החפירה בחורבת קיאפה ממחישה היטב צורך זה . שיטות המחקר שלנו , והשיקולים לבחירת האתר , לקביעת היקף החפירה , לאיסוף הממצאים ולניתוחם , ולהתייחסות למסורת המקראית מבוססים על תשעה היבטים מרכזיים , שאותם נפרט להלן . . 1 תל או חורבה ? חורבת קיאפה נבחרה לחפירה כי המקום אינו תל מרובה שכבות שהיה מיושב אלפי שנים ברציפות , אלא חורבה שבה מיוצגת בעיקר עיר אחת מתקופת המקרא . עיר זאת עומדת חשופה עם חומותיה ושעריה ובאופן יחסי סבלה פחות מתהליכי הרס קשים , הפוקדים בדרך כלל שכבות יישוב בתלים שהיו מיושבים דורות רבים ברציפות . . 2 חפירה לעומק או חפירה לרוחב ? לצורך הבנת תרבויות העבר , ובייחוד כדי לחקור את הצד ההתנהגותי - אנתרופ...
אל הספר