השתתפות של היועץ המשפטי בכל ישיבות הממשלה היא נוהג פסול . יש לכונן בישראל את הנוהג המקובל ברוב המדינות הדמוקרטיות , שבהן יש פונקציית ייעוץ נפרדת : הזמנת היועץ המשפטי לממשלה לישיבה שבה מתבקשת חוות דעתו הקונקרטית . אם יעלה על הפרק נושא פלילי יוזמן לישיבה התובע הכללי , גם זאת במקרים חריגים . משמעות השתתפותו המתמדת או התכופה של היועץ המשפטי בישיבות ממשלה - קל וחומר כשהוא גם התובע הכללי , כפי המצב כיום - מביאה למחויבות יתר שלו ולמתן לגליזציה לפעולות הממשלה , ומערבת אותו באופן מזיק בשיח הבין – מפלגתי . ההנחה שלפיה השתתפותו של היועץ המשפטי בישיבות הממשלה תמנע קבלת החלטות לא חוקיות היא בעייתית , שכן הממשלה יכולה לקבל החלטות גם בפורומים לא רשמיים על ידי ראש הממשלה ומקורביו . דווקא הידיעה של השרים ושל ראש הממשלה שהיועץ המשפטי הוא שותף סוד לכל ההחלטות חושפת את האחרון ללחצים פוליטיים ומפלגתיים ועלולה להחליש עוד יותר את המוסד הזה . היועץ המשפטי יהיה אפקטיבי בהרבה ויתרום הרבה יותר למשילות אם יימנע מהשתתפות שוטפת בישיבות הממשלה ואם חיווי דעתו יהיה קונקרטי וממוקד .
אל הספר