ההצעה לרפורמות במבנה של מוסד היועץ המשפטי לממשלה בישראל מבוססת על ניתוח השוואתי של מוסדות הייעוץ המשפטי והתביעה הכללית ברחבי העולם ועל ניתוחם של מוסדות אלה בישראל . ברור כי אופני הפעולה של היועץ המשפטי ושל פרקליטות המדינה בישראל נבדלו זה מזה בהתאם לאדם שאייש את התפקיד וברור שכך יהיה גם בעתיד . כך למשל ידע המוסד הזה יועצים משפטיים מרוסנים יחסית גם ביחסם לשר המשפטים ; אחרים היו אסרטיביים בהרבה ובלטו יותר בעוצמתם הציבורית משר המשפטים וממנכ"ל משרד המשפטים . למרות ההבדלים עדיין אפשר לזהות במשך השנים מגמות מוסדיות ומאפיינים מוסדיים מרכזיים - ובהתאם לכך גם לתת המלצות . ככלל , הייעוץ המשפטי לממשלה בישראל , על אגפיו , אינו די יציג חברתית . כמו כן דרכי המינוי לתפקיד - במיוחד של פרקליט המדינה או התובע הכללי - הן ארכאיות ולא נגישות לביקורת דמוקרטית גם אחרי המלצותיה של ועדת שמגר משנת . 1998 אין שותפות של הכנסת בתהליכי המינוי לתפקידי היועץ המשפטי ופרקליט המדינה , ואין תהליך ציבורי מקיף של שימוע , פיקוח ובקרה . מצד אחד הייעוץ המשפטי בישראל ובמיוחד התביעה הכללית אינם נהנים מאוטונומיה מקצועית מספקת , א...
אל הספר