בחינה מדוקדקת של שיטות המשפט והפוליטיקה ב 57 – משטרים פוליטיים דמוקרטיים ברחבי העולם מעלה כי הדפוס הרווח ביותר ליחס בין תפקידי התביעה הכללית הפלילית לייעוץ משפטי לממשלה הוא של פיצול מוסדי בין הייעוץ המשפטי לממשלה או לרשות המבצעת לבין התביעה הכללית . בדרך כלל - בערך בשני שלישים מן המדינות הדמוקרטיות בעולם - התביעה הפלילית הכללית מתנהלת באמצעות רשות נפרדת ועצמאית באופן מוסדי , והייעוץ המשפטי לממשלה או לרשות המבצעת , כמו גם ייצוג המדינה בנושאים אזרחיים ) הן כנתבעת הן כתובעת , ) נתונים למוסד היועץ המשפטי לממשלה שהוא בדרך כלל חלק ממשרד המשפטים . היעדר מוחלט של פיצול מוסדי ותפקודי ומצב שבו היועץ המשפטי ממונה ישירות גם על התביעה הכללית - בדרך כלל כחלק ממשרד משפטים - יש רק ב 37 % – מן הדמוקרטיות בעולם . במדינות שבהן אין פיצול מוסדי כאמור יש בדרך כלל פיצול תפקודי : למרות היעדרה של הפרדה מוסדית היועץ המשפטי אינו מתערב בהחלטות התביעה הכללית . לכן המצב בישראל - היעדר פיצול מוסדי בין היועץ המשפטי לממשלה לבין פרקליטות המדינה וגם היועץ המשפטי , שלרוב אינו מומחה במשפט פלילי , אחראי על פרקליט המדינה וי...
אל הספר