ב . פגם רוחני שלא נאסר באופן ישיר הבה נעיין בדוגמות שמביא הרמב . ם " כעס הכעס הוא בעיני הרמב " ם תכונה רעה ביותר . כאשר הרמב " ם ניסח את ' דרך האמצע ' שלו , המסלול המתון שבו אמור האדם לדבוק ביחס למידותיו האישיות , הוא הוציא את הכעס מן הכלל : הכעס התקבולת שבין דברי הרמב " ם שם לבין ההלכה שלנו . הרמב " ם שם כותב : "הרואה חבירו שחטא או שהלך בדרך לא טובה , מצוה להחזירו למוטב ולהודיעו שהוא חוטא על עצמו במעשיו הרעים , שנאמר : ' הוכח תוכיח את עמיתך ' ( ויקרא י " ט , יז . " ( המקור התלמודי להלכה זו של הרמב ) ם " ברכות לא ע , ( ב " מביא את הסיפור אודות עלי הכוהן אשר הוכיח את חנה כאשר היה סבור שהתפללה מתוך שכרות ( שמ " א א , ' יד . ( הגמרא לומדת משם : "מכאן לרואה בחברו דבר שאינו הגון צריך להוכיחו . " התוספות שם " ד ) ה דבר ) מעירים שמדובר בתוכחה כלפי מי שיש בו " דבר שאינו הגון , " אף שאינו אסור במובן הצר . אילו היה כאן איסור של ממש , חיוב התוכחה היה נובע מ " הוכח תוכיח את עמיתך , " ולא היה צורך להביא פסוק מספר שמואל . ברור שהרמב " ם סבור אחרת . דברי הרמב " ם על חברו " שהלך בדרך לא טובה , " הם ני...
אל הספר