א . התערבות רפואית את דיוננו במידת הביטחון בקב " ה , נפתח בשאלה מרכזית אחת : האם ובאיזו מידה חייב האדם להסתמך על הקב " ה בלבד , או שמא מותר לו להיעזר בכוחות עצמו ? שאלה זו מתעוררת בצורתה המפורסמת ביותר ביחס לרפואה . לדוגמה , תנועת ה Christian -Science ( המדע הנוצרי ) אוסרת על חבריה לנקוט כל יזמה רפואית במקרה של מחלה , משתי סיבות . מצד אחד , פעילות כזאת דינה כהתמודדות נגד רצון הבורא - שהרי הוא , בהשגחתו הפרטית , גזר על פלוני מחלה . מצד שני , רואה התנועה שחצנות אנושית בעצם ההסתמכות על כוחו של ילוד אישה כדי להיחלץ ממצוקה , שעה שמקרא צווח ואומר : "כה אמר ה ' ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן ה ' יסור לבו " ( ירמיהו י " ז , ה ) . אנו נוטים בדרך כלל לדחות אסכולה זו מפרספקטיבה הלכתית , ולראותה כמאפיינת קו מסוים בנצרות , העומד לגמרי מחוץ למסגרת מחשבת היהדות . אולם אם נהיה כנים , נראה שתפיסה זו מוצאת ביטוי גם במקורותינו . ייתכן שאין זו הגישה המרכזית , אך עם זאת לא הייתי מתאר אותה כזרה לחלוטין לרוח היהדות . לדוגמה , מביאה הגמרא את דעתו של ר ' אחא : הנכנס להקיז דם אומר : יהי רצון מלפניך ה ...
אל הספר