הצדק מחייב שכל אדם שסבור שנגרם לו עוול יוכל לפנות לבית הדין כדי לתבוע את זכויותיו , אך מפשט דברי התורה עולה לכאורה שנשים אינן יכולות לתבוע את זכותן לצדק בבית הדין . בתורה נאמר " ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני , 'ה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם" ( דברים יט , יז . ( לכאורה , בפסוק זה , הנאמר בלשון זכר , מוצבים כבעלי ריב ( תובע ונתבע ) רק " האנשים , " ורק הם יכולים לטעון זה כנגד זה במסגרת המשפטית , אך חכמים דרשו פסוק זה וכללו את הנשים בכלל בעלי הדין . " שני האנשים" ( דברים יט , יז . ( אין לי אלא בזמן שהם שני אנשים , איש עם אשה ואשה עם איש . שתי נשים זו עם זו מנין ? תלמוד לומר : "אשר להם הריב" ( שם ) מכל מקום . 4 ספרי דברים קצ . רוצה לומר , למרות הגדרת בעלי הריב בלשון זכר , הביטוי " אשר להם הריב" מרחיב את קבוצת התובעים והנתבעים בבית הדין ומלמד שגם נשים יכולות להיות בעלות דין , לתבוע ולהיות נתבעות . מדרש הלכה זה מייצג במידה רבה את הדינמיקה והמתח המלווים את התהליך הפרשני בעיסוקו ביחס הנכון בין המגדרים , מראשיתו ועד ימינו . על פי פשטי המקראות , בביטוי " שני האנשים אשר להם הריב" י...
אל הספר