בית הדין הרבני במדינת ישראל הוא הפוסק הבלעדי בענייני גירושין של יהודים אזרחי המדינה ותושביה על פי חוקי המדינה , ונתונה לו סמכות לדון גם בנושאים הכרוכים בכך , לרבות חלוקת רכוש ומשמורת ילדים . מטבע הדברים חלק ניכר מן הבאים בשעריו הם נשים , ולמרות זאת שותפותן של נשים בהליך המשפטי בבתי הדין מצומצמת ביותר . השותפים לתהליך המשפטי בבתי הדין הרבניים נחלקים לשלוש קבוצות מרכזיות על פי ההלכה : בעלי הדין ( תובע ונתבע , ( עדים ודיינים . קבוצות אלו מגלמות שלושה היבטים של האנושיות : פעילות , ידיעה ושיקול דעת . רק מי שיכול לפעול מתוך חירות ואחריות למעשיו יכול להיות בעל דין ; רק מי שמכיר את המציאות לאשורה ויכול למסור על כך דיווח אמין יכול להיות עד ; ורק מי שמסוגל לחרוץ משפט צדק מתוך שיקול דעת שאינו נושא פנים יכול להיות דיין . להלכה הכירו חז"ל בהשתייכותן של נשים לקבוצה הראשונה , והן יכולות לתבוע ולהיתבע בבית הדין , אך למעשה צומצמה , מסיבות שונות , האפשרות שנשים נשואות יהיו בעלות דין . חז"ל לא הכירו בכשרותן של נשים לשמש עדות בבתי הדין והן נפסלו מלכהן כדיינות . בכך צומצמו אפשרויות הפעולה שלהן ולכאורה הוטל...
אל הספר