הצו הנשנה וקיומו (ג, א־גא)

ויהי דבר יהוה אל יונה # נית לאמר : קום לך אל נינוה העיר א ב ג הגדולה וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליןל : ויקם ג ' יונה וילך אל נינוה כדבר יהוה מבוא בתפילתו לא הביע יונה נכונות ללכת לנינוה , ובהגיעו ליבשה אין הוא קם ללכת שמה בטרם יצווה על כך בשנית . ההקבלה ההדוקה שבין המעמד הנוכחי לבין מעמד הפתיחה של הסיפור ( א , א ג ) מלמדת שזו ראשית חדשה , שהעלילה חוזרת כאן לנקודת מוצאה , אך במישור גבוה יותר . כך מחלקים שני מעמדי פתיחה אלה את הסיפור לשני חלקים כמעט שווים בארכם , המקבילים זה לזה בתוכנם אף מעבר למעמדי הפתיחה ( כפי שיפורט במבואות ליחידות הבאות . ( הצגת הפתיחות זו לעומת זו מבליטה את ההקבלה המבנית והסגנונית שביניהן : א , א ויהי דבר ה' אל יונה בן אמתי לאמר א , ב קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני א , ג ויקם יונה לברח תרשישה ג , א ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר . ג , ב קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך ג , ג " ויקם יונה וילך אל נינוה מלפני ה' וירד יפו וימצא אניה כדבר ה' באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני ה'  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס