מאמר רביעי גבולות השפיטה העליונה, מענה לאקטיביזם השיפוטי

בית המשפט העליון בשבתו כבג”ץ הרחיב מאוד את סמכויותיו עת השיק נשיאו בדימוס , אהרן ברק , את פרויקט חייו , תחילה בהכרזה על מהפכה חוקתית ולאחריה בהנחלת האקטיביזם השיפוטי בישראל . פרופ’ דניאל פרידמן , שר המשפטים בממשלת אולמרט , מתאר זאת מנקודת מבטו : בשנת 1992 חוקקה הכנסת את חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . זמן קצר אחר כך הכריז אהרן ברק על מהפכה חוקתית , ושלוש שנים לאחר מכן , בשנת , 1995 קבע בית המשפט העליון שחוק זה הסמיך אותו לבטל חוקים של הכנסת . שאלת הלגיטימיות של המהלך נותרה שנויה במחלוקת . חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו התקבל ברוב של 32 חברי כנסת כנגד 21 ונמנע אחד . מרבית חברי הכנסת , 66 במספר , לא השתתפו כלל בהצבעה . מן הסתם הם לא העלו על דעתם שמדובר במהפכה חוקתית . חסידי המהפכה החוקתית והאקטיביזם השיפוטי קשרו כתרים לנשיא ברק ובירכו על מעורבותו של בית המשפט העליון בסוגיות חברתיות וכלכליות , בענייני ממשל , ביטחון ושטחים . מנגד , אישים חשובים התריעו כל העת על נזקי המהפכה החוקתית והאקטיביזם השיפוטי , אשר יצאו לדרך ללא כל דיון ציבורי מקדים . בכנס 20 “ שנה למהפכה החוקתית” נשא הפרופ’ למשפטים מנ...  אל הספר