משבר האמון בבית המשפט העליון קשור בזיקה ישירה לפסיקותיו בעתירות הנוגעות לסוגיות ומחלוקות פוליטיות במהותן . בפרק הקודם תוארה אסכולת האקטיביזם השיפוטי על פי שלושה עקרונות : הכול שפיט , זכות העמידה בעתירות לבג"ץ וביטול חוקים של הכנסת . עקרונות אלה אפשרו לגורמים שונים להעביר את סמכות ההכרעה בסוגיות פוליטיות מהזירה הציבורית-פוליטית אל הזירה המשפטית . קודם לאסכולת האקטיביזם השיפוטי זכה בית המשפט העליון לאמון גבוה במיוחד של הציבור ולתמיכה רחבה השמורה לצה"ל לבדו . ככל שאסכולת האקטיביזם השיפוטי הרחיבה את השפעתה , ובמקביל הגורמים בזירה הציבורית והפוליטית הפנימו את השינוי בכוחו המתעצם של בית המשפט העליון , כך גברה ההתנגדות בקרב גורמים שונים לאסכולת האקטיביזם השיפוטי ולירידה עקבית באמון הציבור בבית המשפט העליון . העתירות שהוגשו לבית המשפט העליון אפשרו לשופטיו להכריע בסוגיות פוליטיות הנוגעות לשלושה שסעים בחברה הישראלית : השסע הפנים-יהודי בין דתיים לבין חילונים , השסע היהודי-ערבי בין יהודים לבין ערביי מדינת ישראל והשסע הנוגע להתנהלות ישראל בשטחים המוחזקים בין גורמים מהימין לגורמים מהשמאל , שאליהם הצ...
אל הספר