הפרשנות שהעניק נשיא בית המשפט העליון השופט אהרן ברק לחקיקת שני חוקי היסוד , חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד : חופש העיסוק , העניקה לחוקים אלה חשיבות מיוחדת בראייתו השיפוטית , ולכן גם הובילה לתואר " המהפכה החוקתית . " אסכולת האקטיביזם השיפוטי שהנהיג הנשיא ברק בבית המשפט העליון , על סמך תפיסתו השיפוטית ביחס לעתירות לבג"ץ ועל יסוד פרשנותו המשפטית המרחיבה ביחס לסמכויות בית המשפט העליון נוכח "המהפכה החוקתית , " קבעה בשיח הציבורי והאקדמי שלושה עקרונות מבית מדרשו של הנשיא ברק , כלהלן : . 1 הכול שפיט בשבתו כבג"ץ מוסמך בית המשפט העליון לדון בכל עתירה בעלת היבט אישי או ציבורי , ואין סוגיה המוצגת בעתירה לבג"ץ שאי אפשר להעמידה לביקורת שיפוטית , ולפיכך הכול שפיט . . 2 זכות העמידה בעתירות לבג"ץ זכות הגשת העתירה לבג"ץ , הידועה כזכות העמידה , אינה מחייבת כבעבר קשר ישיר בין העותר המבקש סעד מבג"ץ לבין מהות עתירתו . עתה יכול כל אדם או ארגון להגיש עתירה לבג"ץ בכל נושא הנוגע לפרט , למגזר מסוים בציבור או לציבור בכללו , זאת משיקולים של טובת האינטרס הציבורי וכדי למנוע עוולות של גורמים שלטוניים ואחרים ....
אל הספר