האסכולה הפרלמנטרית מבקשת לגייס את דעת הקהל לתמיכה בהצעותיה לשינוי שיטת הממשל , ובמסגרת מאמץ זה עושה שימוש בשלושה מסרים קצרים וקליטים . המסר הראשון שהוביל את המערכה נגע לסוגיית המשילות או היכולת למשול , אשר נקלט היטב בשיח הציבורי והאקדמי . מסר אי-המשילות ( קשיים ביכולת למשול ) של ממשלות ישראל התבסס יותר ויותר על מחקרים שביצעו מדעני המדינה בהקשר של סוגיות שונות בקביעת מדיניות וביצועה , אשר העלו ממצאים בעייתיים הנוגעים לתפקודן של הממשלות , קרי לקשיים ביכולתן למשול . המסר השני - שחבר למסר הראשון - נגע לסוגיית אי-היציבות השלטונית , וכקודמו , נקלט היטב בשיח הציבורי . אולם במקרה זה ההסתמכות על נתונים סטטיסטיים בנוגע למשך כהונתה של ממשלה הייתה שגויה , כשם שפורט בפרק הרביעי , כך שהמסר נקלט הודות להטעיית הציבור . המסר השלישי , אשר הגיח לאחרונה מבית מדרשו של רובינשטיין , נגע לסוגיית שלטון המיעוט ; רובינשטיין סבר כי שלושת המסרים יכריעו את המערכה לטובת שינוי שיטת הממשל בהתאם להצעות האסכולה הפרלמנטרית . רובינשטיין מתאר כיצד החל עידן הכוח הרב של “ לשונות המאזניים" , 1977-ב עידן שלטון המיעוט , בעת שגב...
אל הספר