רובינשטיין מתאר את הקשר בין מדד אי-היציבות בשלטון למשך כהונת הממשלה כך : " מאז הוקמה המדינה כיהנו שלושים ושתיים ממשלות בשמונה-עשר מושבי כנסת . כלומר , כל ממשלה כיהנה בממוצע פחות משנתיים . אין פלא 80-ש אחוזים מהציבור חושבים שתחלופה זו של הממשלה היא מצב ' גרוע' או ' בלתי נסבל " . ' בהמשך קובע רובינשטיין : " משך כהונת ממשלה בישראל [ ... ] קצר באופן ניכר מזה המקובל במדינות דמוקרטיות אחרות . תופעה זו מעידה כי השלטון בישראל אינו יציב , וכתוצאה מכך יכולת המשילות ירודה ביותר . אין להתפלא אם כך 74-ש אחוזים מהציבור אינם מרוצים ממידת יציבות המערכת הפוליטית" . אלה הסבורים כי מספר הממשלות שכיהנו בישראל מראשיתה מצביע על היעדר יציבות שלטונית , שכן ממוצע הכהונה לממשלה הוא כשנתיים בלבד , מסתייעים בנתונים סטטיסטיים להעברת מסר שיהיה קליט בדעת הקהל , וזאת כדי לשכנע את הציבור לתמוך בהצעתם לשינוי שיטת הממשל . אולם נתונים סטטיסטיים לבדם אינם יכולים להסביר מצב של היעדר יציבות שלטונית , ולפעמים ההסתמכות עליהם מוטעית מן היסוד . בישראל נבחרו שמונה-עשרה כנסות וכיהנו שלושים ושתיים ממשלות ( בלי להתייחס לכנסת התשע-ע...
אל הספר