שיטת הממשל בישראל העסיקה את הפוליטיקה הישראלית מאז קום המדינה . השאלה היא מדוע היה חשוב למפלגות להציג את נושא שינוי שיטת הממשל ( שינוי שיטת הבחירות ) במצעיהן ? האם עמדה ביסוד העניין רק כוונה אמיתית לחולל שינוי בשיטת הממשל , באופן שיגביר את היציבות השלטונית ואת רמת המשילות ? או שמא ההבנה שהתחדדה עם הזמן , שלפיה מפלגה המתייצבת לצד המצדדים בשינוי שיטת הממשל ( כתמיכה ברעיון כוללני וכסיסמת בחירות יותר מאשר כרעיון מגובש ומפורט ) פותרת את עצמה כביכול מאי-שביעות הרצון של הציבור מהמפלגות , שהוביל לאובדן האמון הבסיסי בפוליטיקאים . מכל מקום , מובן מאליו כי המפלגות והפוליטיקאים היו צריכים להדחיק מהתודעה הציבורית את אחריותם לכישלון שיטת הממשל הנהוגה ; הרי אין גורמים הנושאים באחריות זאת יותר מהם , מה שהוביל אחרים , ובעיקר מקרב האקדמיה , לקדם הצעות לשינוי שיטת הממשל . במרוצת השנים אישרה הכנסת שלושה שינויים מרכזיים . השינוי הראשון : העלאת אחוז החסימה מאחוז לאחוז וחצי , שאושר , 1992-ב והעלאת אחוז החסימה מאחוז וחצי לשני אחוזים , שאושר . 2004-ב העלאת אחוז החסימה הייתה אמורה לצמצם במידה את עקרון הייצוגיות...
אל הספר