לכודים בשפה: על השפה הצבאית ככלי פיקודי־מנהיגותי

עמיר סנדר ואבינועם חקלאי עניינו של מאמר זה הוא השפה בשימושה בארגון . כדוגמה מקרוב נדון בשפה הצבאית , במאפייניה ובאופן שבו היא עשויה לעצב את תודעת המשרתים בצבא וכנגזרת מכך — את המציאות המבצעית היום יומית . מהו צבא ( ובכלל מהו ארגון ?( האם מדובר באוסף האנשים , הבניינים , הציוד , אמצעי הלחימה ויתר המשאבים הפיזיים ברמת הארגון ? מבלי להמעיט בחשיבות המרכיב הפיזי , מה שהופך את כל אלה לארגון הוא השיח המשותף הנשען על יכולת הדיבור של המשרתים בצבא ועל התחושה שלמילים שבהן משתמשים יש מובן מוסכם . במובנים רבים השפה היא התרבות , התרבות היא הארגון , וה"ארגון הוא סוג של טקסט" ץ"כ ) , . ( 2012 כל המערכות הארגוניות מקבלות את משמעותן מן השפה : שמות הגופים על משמעותם הנגזרת , הדיאלוגים , ההבנות , ההסכמות , הפעולות — הכול מושתת על השפה . אולם על מה מושתתת השפה ? כיצד היא נוצרה ? מי קבע שאוסף אקראי של אותיות והברות ייצג תופעה כלשהי או אובייקט כלשהו ? זה נושא שלרוב איננו נוהגים לחשוב עליו , הוא אינו נגיש לנו , וודאי שאינו נשלט בצורה מוחלטת . כיוון שאנו עושים שימוש בשפה שאליה נולדנו , במידה רבה אנו לכודים בשפה...  אל הספר
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני