הקדמה : בין לשון דיבור ללשון כתיבה בדרך כלל מובחן הדיבור בבירור מן הכתיבה , שכן בדיבור ננקטות טכניקות מובנות דרך מערכות הצלילים , הטעמים וההנגנות , ואילו בכתיבה האותיות , הרווחים והפיסוק ממירים אותן מערכות . אבל אין זה ההבדל היחיד . בדיבור שכיחים הם מבעי סרק וסמני שיח שאין להם כלל מקום בכתיבה , כגון אז , אה , , –ו כאילו , נו . בדיבור פנים אל פנים יש גם עזרים אחרים המסייעים בפיענוח המסר ( מבע פנים , תנועות וכדומה , ( ואילו בכתיבה אין עזרים כאלה , ואם אין הטקסט נהיר דיו נדרשת " קריאה בין השיטין . " ברם , סימנים רבים אחרים מבדילים בין לשון דיבור ללשון כתובה . בדיבור מתקיימת אינטראקציה ברורה בין המוען לנמען , וזו נעדרת מן הטקסט הכתוב . הדיבור כולל ביטויים נוסחאיים ( אמרות , קלישאות , ניבים וכדומה ) יותר מבכתיבה . בדיבור יוצאים מנקודת הנחה שדברים מסוימים ידועים לכול , ואילו בכתיבה יש חידוש ומובאים בה טיעונים הגיוניים ומלוכדים לצורך החידוש . בדיבור המבע אמוציונלי יותר מן הכתוב . בכתיבה יש ריחוק מה בין הכותב לנושא הנידון , ואילו בדיבור יש מעורבות רבה יותר . הכתיבה אינטגרטיבית ואילו הדיבור מקו...
אל הספר