חביבה ישי סיור ב"גן השבילים המתפצלים" של 'ספר שעשועים'

פרולוג " ספרים תמיד מדברים על ספרים אחרים , וכל סיפור מספר סיפור שכבר סופר , " קבע אומברטו אקו , שכתב במאה העשרים רומן שמתרחש במאה הארבע–עשרה . את השפה שבה מדברים הספרים , ואת סוג השיח ביניהם קובע במידה רבה מאוד הקורא . שפתו של קורא , שהוא נמענו הישיר של היוצר , אינה זהה לשפתו של קורא , שחי בזמנים אחרים ובמקומות אחרים . פערי זמן ומרחב בין יוצר לבין קורא נתפסים בדרך כלל כ"חיסרון" בהבנת היצירה . אנסה להראות במאמר זה , כי פערים אלה יכולים לשמש גם כמוליכים מקוריים , חדשניים ומעניינים , שאינם פוגמים כלל בהבנת היצירה . עלינו רק להיות קשובים לקולו של הקורא . . 1 'ספר שעשועים' וקוראים בני ימינו עיקרו של מאמר זה בהרצאתי באוניברסיטת בר–אילן לכבודה של פרופ' יהודית דישון , אך ראשיתם של דברים בסמינריון בהנחייתי באוניברסיטת בן–גוריון תחת השם : " יצירות ונמעניהן : ספרות ימי הביניים ותורת ההתקבלות . " אחד הנושאים שדובר בהם באותו סמינר היה תהליך התקבלותה של המקאמה בספרות הערבית ובספרות העברית בימי הביניים . בין הקבצים שהצעתי לסטודנטים היה ספר שעשועים . על מנת לבדוק , אם יש למי מהם עניין בספר הזה , ביקש...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן