"ההגרלה בארץ בבל"

עד כמה חייו של האדם נקבעים על פי המקרה , ובאיזו מידה יש לו הבנה של גורלו ושליטה עליו ? שאלות אלו הטרידו את הפילוסופיה מאז ומעולם . הסיפור " ההגרלה בארץ בבל" מבקש להעמיד בפני הקורא מקרה נגד לנטייה היוונית מערבית להעריץ סדר והרמוניה ; הוא נותן ביטוי מובהק לשליטת המקרה באמצעות תיאור של חברה מדומיינת המנוהלת באופן מודע על ידי המקרה והגורל העיוור . המספר מודה כי לבני עמו יש הערצה להרמוניה ולהיגיון בזיקה מסוימת לתפיסה היוונית . בורחס אינו מתקיף את רעיון הסדר בכלל , אלא מבקש לערער על המשגה פנטסטית מסוימת של סדר – על רעיון הקוסמוס : היקום כמכלול שלם , בעל גבולות וסדר הכרחי , הניתן להבנה ולתיאור באמצעות זיהוי של כללים ברורים . רעיון דוגמטי זה הותקף על ידי הוגים רבים במאות התשע עשרה והעשרים . במערב שלטה בדרך כלל ההשקפה או תמונת העולם היוונית , שלפיה העולם הוא סוג של קוסמוס שלם , מספיק לעצמו והרמוני . בעת החדשה קשורה תמונה זו לתפיסה שלפיה אפשר להסביר את העולם ואת העצמי על ידי כללים מובחנים . תפיסה זו קשורה בתמונה נוספת של הסובייקט או העצמי כנתון בעולם עובדתי הנשלט על ידי כללים אך בעל יכולת בחירה ...  אל הספר