עד כה בחנו את הקואופרציה במושבות היהודיות מ " מעוף ציפור . " מכאן , נבוזון את השיתופיות ביישובים החקלאיים עצמם . את השאלה הזאת נבדוק מקרוב על שלושה יישובים שונים מאוד זה מזה . לכל אחד מהם הרכב אנושי ייחודי , שיוך ממסדי שונה וסביבה אידיאולוגית אחרת . בכל יישוב התנהלו החיים בצורה שונה , אבל סופם היה זהה : אף לא אחד מהם שרד את הכיבוש הנאצי . אולם תולדות היישובים מלמדות הרבה על מגמות השיתוף והסכסוך במפעל האגרארי כולו . כל אחד זכה ליחס ייחודי ומשתנה מהמשטר , ובין מלחמות העולם גורלו של אחד לא היה דומה למשנהו . כדי להבין את חיי השותפות "מלמטה " ערכנו שלוש בדיקות עומק . את הראשונה ערכנו בקומונות החקלאיות של תנועת החלוץ ברוסיה . לצורך הניתוח נתייחס לשתי קומונות ( תל-חי ומקגמר ) כגוף אחד . הקומונות הוקמו ופעלו כחוות הכשרה של התנועה . החלוץ ייסדה עוד קומונה מוצלחת בשנת 1925 בשם מעיין . היא אוכלסה בתחילה בעודפי חברים מתל-חי . נתייחס אליה במידת הצורך ' . הבדיקה השנייה תעסוק התנועה הקימה קומונה נוספת בשנת 1923 בקרבת עיר החוף ילטה , בשם "כרם תל-חי" ( או "כרם יוסף . (" היא התפרקה כעבור שנה בלחץ ממשלתי...
אל הספר