פרק 3 שיתופיות בצל הזעזוע הכלל-ארצי: חורף 1930-1929 עד מלחמת העולם

במשך כשנתיים השתתפו מוסדות סובייטיים מרכזיים רבים בתכנון מדיניות הקולקטיביזציה המלאה . היו פקידים זוטרים שגם שותפו בסוד התכנון וחלק מהמידע אף דלף החוצה למעגלים קרובים לשלטון . סטאלין התנסה בשיטה בהיקף מוגבל שנה-שנתיים לפני חורף 930-ו 929 ו באזור הרי אורל , ולעשרות מיליוני הכפריים הסובייטים נחתה הקולקטיביזציה המלאה בהפתעה מוחלטת בנובמבר-דצמבר 929 ו . הכנסתם בכפייה של מרבית האיכרים לקולחוזים ( חוות קולקטיביות ) הולידה אסון כלל-ארצי שממנו לא התאושש המשק החקלאי בבריה " מ מעולם . בדיעבד אנחנו יודעים שהמדיניות שגובשה בקרמלין בוצעה בחיפזון בשטחים העצומים של בריה '' מ , ללא תכנון יסודי או פיקוח מהמרכז , ומכאן אחת הסיבות לתוצאות הקטסטרופאליות של התוכנית . האם המושבות והאגודות היהודיות הצליחו לעמוד בטרגדיה הזאת בזמן שהתרסקו הכפרים הסובייטים השכנים ? לצד גיבוש הרציונל , קדמו למועד התחלת הקולקטיביזציה המלאה כמה צעדים גורליים . הקונגרס 16-ה של המפלגה הקומוניסטית ( הגוף המפלגתי העליון בבריה"מ ) בחר באפריל 1929 את " ך \ ארטל" כמודל המועדף לקולקטיביזציה . בסוף השנה גרם סטאלין לשינוי מעמיק בתפיסת הקולק...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית