העשייה הקואופרטיבית החקלאית אצל יהודים בקרים ובדרום אוקראינה בין שתי מלחמות העולם גישרה על תקופות שונות בהיסטוריה הסובייטית . ההתיישבות המאורגנת התחילה תחת המדיניות הכלכלית החדשה , בעוד על פני השטח נתן המשטר גושפנקה לשוק פרטי . על אף האווירה הכללית של אמצע שנות העשרים שיצר הקרמלין מקריאות לאיכרים "להתעשר " דבקו המושבות היהודיות הראשונות בשיטות שיתופיות . כך שאין ספק שהגישה הקואופרטיבית לא הונחתה על המושבות "מלמעלה . " אם לא המשטר או האידיאולוגיה הסובייטית , מה הם מקורות ההשראה לשיתופיות במפעל ההתיישבותי ? איני בא לטעון שתנאים מסוימים מובילים בהכרח להקמת קואופרציה במקום כלשהו בעולם היהודי או באוכלוסייה הכללית . רק שילוב של גורמים אידיאולוגיים ופראקטיים יצרו את המסד ההיסטורי שעליו קם פרויקט חקלאי רחב היקף בעל אופי שיתופי . היווצרות ההגות למען אגרריזציה ושושלת פרסונאלית בארגונים יהודיים מאמצע המאה 9-ה ו היוו עמוד שדרה משותף למפעלי חקלאות שקמו באירופה , בצפון אמריקה ובדרומה . למען הדיוק ההיסטורי עלינו לזכור , שרבים מההוגים ומהפעילים של ההתיישבות החקלאית בעולם היהודי עד מלחמת העולם השנייה ל...
אל הספר