פרק שישי סיכום

התנועה הקיבוצית נכשלה בקליטת העלייה הגדולה ולא הצליחה להוות גורם משמעותי בקליטת העולים . הדבר קרה לא משום שאנשיה לא רצו או לא ניסו לקלוט ולהוות גורם משפיע , אלא להיפך — למרות רצונם ומאמציהם . חברי הקיבוצים ידעו : ללא קליטת עולים לא יעלה בידם לקיים את המשק החקלאי שלהם והם לא יוכלו לשמר את אותה רמת השפעה שהייתה להם על החברה והמדינה . כלומר , האינטרס הברור של התנועה הקיבוצית היה לקלוט עולים רבים ככל האפשר , ולהיות מהמובילים בביצוע המשימה הלאומית העיקרית של התקופה . הייתה אמנם הסתייגות מקליטת עולים לא מתאימים , אך היא נבעה בעיקר מהחשש מפני השינויים שעלולים לחול בחברה הקיבוצית ומשבירת המבנה הקולקטיבי של הקיבוצים . מהמחקר עולה גם שהתנועה הקיבוצית התעלמה מהשאלה האם יש כדאיות כלכלית לביצוע משימות לאומיות כמו קליטת העלייה . במקרים המעטים שהנושא עלה יש החלטות מפורשות הדורשות להתעלם מההיבט הכלכלי של הקליטה . המספר הגדול של העולים וקצב הגעתם המהיר היו הרבה מעבר ליכולת הקליטה של התנועה הקיבוצית הקטנה . בתוך שלוש וחצי שנים עלו ארצה כ 700 , 000 עולים , ואילו התנועה הקיבוצית מנתה בראשית תש"ח רק 21 , ...  אל הספר