מימיה הראשונים קלטה התנועה הקיבוצית בעיקר צעירים אידיאליסטים , חברי תנועות נוער , שעברו הכשרה אידיאולוגית לחיים במסגרת שיתופית , או צעירים שהגיעו בעליית הנוער . מבוגרים ומשפחות נקלטו בקיבוצים רק במקרים יוצאי דופן , רובם היו בעבר חברי תנועות נוער חלוציות . עולים אלה , בעלי הרקע התנועתי , היוו את הקבוצה היציבה , המבטיחה והקלה ביותר לקליטה , אלא שמספרם הלך ופחת עם השנים . למשל , בקיבוץ הארצי היוו העולים התנועתיים 80 % > מהנקלטים בשנת תש"דו , 65 % בשנת תש"ט ורק 25 % בשנת תש"י . כלומר , אפילו בקיבוץ הארצי רוב העולים הנקלטים , מראשית תקופה זו , לא היו חברי תנועה בטרם יצטרפו למשקים . מאפריל 1950 והלאה , רוב העולים לארץ הגיעו 67 כשחבר הנהלת הסוכנות גרינבוים שאל את אשכול איך יעבדו בקיבוץ אנשים שאינם חברי המקום ענה לו אשכול : "זה קיים ! בכל זאת קרה משהו בישראל . " ! פרוטוקול מישיבת הנהלת הסוכנות , , 27 . 3 . 1950 פרוטוקולים מישיבות הנהלת הסוכנות , אצ"מ . 68 מ' זילברטל , "תנועתנו בגולה , " ידיעות הקיבוץ הארצי ינואר . 1951 מארצות המזרח ומרומניה . עולים מרומניה כמעט שלא נקלטו בתנועה הקיבוצית . חלק ...
אל הספר