ב. גורמי ההשפעה על הקליטה בקיבוצים לאחר מלחמת העצמאות

עם שוך הקרבות התפנו חברי הקיבוצים לשקם את הריסותיהם אך גם שבו ליטול חלק במשימות הלאומיות כבעבר . יכולת הקליטה של כל התנועות הקיבוציות נפגעה מאוד בזמן המלחמה אף שבתקופה זו עלו רוב חברי התנועות החלוציות לארץ ועל אף הצורך הדחוף בקליטת עולים " ) הקיבוץ הדתי זקוק באופן דחוף לארבע מאות חברים כתוספת מינימאלית לכל קבוצותיו , ( " אפשרויות הקליטה של התנועה היו מוגבלות בגלל מצב היישובים עקב המלחמה אך גם בגלל המחסור החמור 10 דיווח ממועצת תנועת המושבים ברמלה , פברואר ע"א , 1949 , . 307 , IV 11 ספר הועידה החקלאית השביעית בתל אביב , יולי , 1949 עמ' . 25-19 12 דיווח על הדיונים בישיבת המזכירות המורחבת ידיעות הקיבוץ הדתי , 54 אדר תש . ט" בשיכון . התנועות הקיבוציות הגדולות , בעיקר הקיבוץ המאוחד , התפנו מוקדם יותר לסייע בקליטת העולים , וכבר בינואר 1949 נשלחה קבוצת אנשים למחנות העולים , כדי לאתר ולהכין עולים מתאימים להצטרפות לקיבוצים . הקמת עשרות קיבוצים חדשים עד קום המדינה היה מחסור בקרקע זמינה ועודף מועמדים להתיישבות חקלאית . בתקופת המנדט חיכו קבוצות התיישבות חודשים ואף שנים לקבלת משבצת קרקע להתיישבות . ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית