בספרו לשאת את עמם טוען ההיסטוריון ברוך כנרי כי תקופת הזוהר של הקליטה בקיבוצים הייתה בין השנים , 1939-1930 אולם מלוח 2 עולה תמונה אחרת . דווקא בשנים 1947-1944 נקלט בקיבוצים אחוז גבוה במיוחד מבין העולים לארץ . כאשר מתייחסים לפוטנציאל העלייה והקליטה שהיה גלום בתנועות החלוציות באירופה לפני מלחמת העולם השנייה , ואשר עדיין לא נוצל ברובו , אין ספק שלפני מלחמת העולם השנייה התחושה בקיבוצים הייתה של גידול וקליטה . העולים , בעיקר אלה שהגיעו לקיבוצים , היו בעלי הכרה סוציאליסטית , חלוצים שיכלו לתרום רבות לקיבוצים , והייתה בקיבוצים ציפייה שהם ישתלבו במהירות בחברה ובעשייה . ואכן , מבחינות אלו הייתה זו תקופת הזוהר של הקליטה בקיבוצים . אך מספרית , נקלטו יותר עולים דווקא לאחר המלחמה . בתקופה שבה דן פרק זה , הייתה יוקרת הקיבוצים בשיאה . רבים 87 ראו דיון על הרעת התנאים של קליטת הנוער לאחר המלחמה וצמצום העזרה של הסוכנות בקליטתם אצל ש' בר גיל , מחפשים בית מוצאים מולדת , ירושלים , 1999 עמ' . 97-95 88 ראו דיון על הנושא בפרק הבא . מהעולים הצטרפו לקיבוצים , וחלקה של התנועה הקיבוצית בחברה היהודית בארץ ישראל הלך ...
אל הספר