ג. דרכים חדשות בקליטת העולים

בתקופה זו חל מפנה בדרכי קליטת העולים בתנועה הקיבוצית על כל זרמיה . רוב העולים שהגיעו בתקופה זו לקיבוצים היו אנשים שחוו סבל רב והיו מנותקים במשך שש שנים מחיים נורמאליים . הם הגיעו ארצה אחרי שנים במחנות השמדה , במחבוא , במחנות מעבר ונדודים , ללא בית וללא חיי תרבות מסודרים . חינוכם של הצעירים נפסק בטרם עת , ובתקופה של עיצוב דמותם המוסרית נקלעו לסביבה אכזרית ועוינת . הקולות בכל תנועה הקיבוצית קראו להתגייסות לשם סיפוק בית חם לעולים . 30 א' חלמיש , במירוץ כפול נגד הזמן , ירושלים . 2006 31 עקב כך , רבים מהקיבוצים שעמדו בחזית הלחימה העיקשת בדרום במהלך מלחמת העצמאות היו מאוכלסים חלקית בניצולי שואה , דבר שאפשר שהשפיע על אופי לחימתם הנואש . 32 ראו לוח . 1 33 ח' יבלונקה , אחים זרים , תל אביב , 1994 עמ' ; 157-153 ד' דוברומיל , במועצת הקיבוץ המאוחד בחיפה , , 2 . 2 . 1946 אק"מ , . 1 / 1 / 5 על הפרק , ניב הקבוצה , תמוז תש"ב , עמ' . 3-2 כבר בראשית שנות הארבעים הוקמו בכל התנועות הקיבוציות ועדות קליטה / עלייה מרכזיות ונקבעו תקנונים מחייבים לקליטה של עולים בקיבוצים . בתקנונים הוקדשה מחשבה רבה לדרכי קליטתם...  אל הספר