תרומת הירושלמי לתיארוך "סתם התלמוד"

ירחמיאל ברודי בהזדמנויות מספר במהלך עשר השנים האחרונות – ובייחוד במהלך השנה האחרונה – יצאתי בפומבי נגד השיטה הגורסת שכל החלקים הסתמיים של התלמוד הבבלי מאוחרים . שיטה זו , בווריאציות שונות , זכתה לפופולריות רבה בשלושים השנים האחרונות , בעיקר בהשפעתם הישירה והעקיפה של שניים מבכירי חוקרי התלמוד בזמננו , פרופ' דוד הלבני ופרופ' שמא פרידמן . למרות חפיפה בלתי נמנעת בין תוכן הדברים שהעליתי בהזדמנויות אלה , ניסיתי להוסיף היבטים חדשים בכל פעם לצד סיכום תמציתי של דברים שאמרתי קודם לכן , וכך אנהג גם היום . 1 בהרצאותיי על נושא זה ניסיתי להתמודד עם שיטה זו בדרכים מספר : ( 1 ) ניתחתי את הטענות העיקריות שהעלו בעלי השיטה כדי להוכיח את נכונותה , וניסיתי להראות שאין בטענות אלה כדי לבסס ראייה גורפת של חלקי התלמוד הבבלי הסתמיים כמאוחרים . בין היתר הדגשתי שאין סיבה לייחס מלכתחילה את כל הסתמות לתקופה מצומצמת ; אדרבה , יש סיבות לחשוב ש"סתם התלמוד , " לפחות בסוגיות מסוימות , מכיל רבדים מספר שיש ביניהם מרחק מחשבתי , ומן הסתם גם מרחק כרונולוגי , אם כי איננו יכולים לכמת מרחק זה . אי לכך , אף אם נסכים לגבי מספר גד...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן