מאיה בן אהרון וששי שאבי תופעת דרות הרחוב משולבת פעמים רבות עם התמכרות לסמים ולאלכוהול . שילוב התופעות מציב אתגרים רבים לאנשי מקצוע המבקשים להתמודד עימן , ומצריך שיטות התערבות גמישות . מאמר זה מספר את סיפורם של דרי רחוב מכורים לסמים ולאלכוהול בתל אביב , ואת סיפורו של המרכז ״מישהו לרוץ איתו״ , אשר ייעד את עצמו לאוכלוסייה זו ושילב את תוכנית שנים עשר הצעדים כחלק מהתנהלותו . תוכנית שנים עשר הצעדים הותאמה לעבודת המרכז והוטמעה בו באמצעות הכשרה מיוחדת של צוות העובדים והמתנדבים , שהתבטאה בהתערבות מודרגת מול דרי הרחוב . העובדים במרכז הפיקו יתרונות רבים מההתערבות ברוח הצעדים , וניכר כי שפת הצעדים וערכיהם אכן התאימו להתערבות עם דרי הרחוב ולצורכיהם המיוחדים . מבוא רובנו נתקלים מפעם לפעם , ברחוב צדדי או מתחת למעבר תת קרקעי , באותו אדם מלוכלך ומוזנח אשר נקרא בפי כולנו ״הומלס״ . על פי רוב תגובתנו המיידית היא הפניית ראשינו לצד האחר ואף הגברת קצב הליכתנו . איננו מעוניינים לחזות באומללות ובחוסר האונים המשווע , ולעיתים אף עולים בנו רגשות כעס והאשמה – כיצד הניח לעצמו אותו אדם להגיע למצב כזה ? מאמר זה אינו...
אל הספר