התכנסות פנימית במקורות היהדות

התכנסות פנימית בעולמם של חכמי המשנה והתלמוד תיאורי תפילתו האקסטטית של ר' עקיבא מעידים על מידה לא מבוטלת של שכחה עצמית שלו בזמן התפילה . תיאור זה קרוב לתיאורה של " תפילת השפתיים" שחקר 59 בובר , וידויים אקסטטיים , עמ' . 4 60 בובר , אני ואתה , עמ' . 7 ›–64 6 › לואיס , השכל , עמ' . › 7 ] תרגום המשפט הראשון תוקן , ] . מ"ר יש חשיבות מיוחדת לדברי לואיס בהיותו תלמידם של ויליאם ג'ימס , דיואי ופירס . 62 ברכות לא ע"א ; תוספתא ברכות ג , ה . וראו לעיל פרק ראשון , עמ' 87 הערה . › 4 › נאה , שהייתה מותנית במידה רבה בהשכחה עצמית ובצמצום הכוונה המחשבתית והרצון האישי , המגבירים את " שגירותה" של התפילה . אופייה האקסטטי של תפילת תנאים כר' חנינא בן דוסא ור' עקיבא נוגד את טענותיהם של אורבך והלפרין לגבי אי קיומן של ראיות בדבר מיסטיקה אקסטטית בקרב התנאים . התפילה ששגרה , כפי שהסביר נאה , נתפסה בידי אותם חכמים כמעידה על התקבלותה . " מדידת התפילה בקריטריון זה מדגישה יסוד פאסיבי שבה : שהרי ככל שהתפילה ' שוגרת' יותר ] כלומר נאמרת באופן שוטף יותר , , ] מ"ר כך היא תלויה פחות בכוונותיו וברצונותיו של המתפלל . על היסוד...  אל הספר