הפסיכואנליזה בת המאה העשרים מבית מדרשם של פרויד ויונג , המרבה לעסוק במשמעותם של חלומות סימבוליים , יוצרת את הרושם שהאופי הבלתי הגיוני והסימבולי מגדיר את טיבם של כל החלומות . צבי גיורא הראה באחרונה שפרויד ויונג היו מודעים לקיומם של חלומות " הגיוניים ומובנים , " אך התכחשו לקיומם . לדעתו פרויד נכנע להטפס ( סטראוטיפ ) המקובל של החלום , המבוסס על ההנחה שהחשיבה בשינה שונה לחלוטין מזו שבערות , והתעלם מקיומם של סגנונות חלימה שונים . לדעת גיורא " הסתירה בין הטפס החלום עתיק היומין ובין הידיעה שחלק ניכר מהחלומות אינו נבדל במאומה מתוצרי החשיבה בערות הטרידה את מנוחתם של רבים , אך איש לא הסכים להגדיר את הטפס החלום כערכו , כמכשול ואבן נגף לפסיכולוגיה של החלומות . אבל במובלע ובלי הכרה רשמית הדבר היה ידוע יפה ›› . " אם נכונים הדברים , ניתן להתייחס לחלומות התגלות שתוכניהם אינם סימבוליים אלא ראליים כתופעה מובנת מנקודת מבט פסיכולוגית . בשונה מכל הגישות הפסיכולוגיות תפיסת החלום במקרא , כמו בתרבויות שבטיות שונות שנחקרו על ידי אנתרופולוגים וחוקרי דתות , ›› מניחה שהחלום מכיל מסר שנשלח ממרומים , ושהחלום מאפשר ...
אל הספר