מבוא רוב דרכי הקניין צוינו כבר במקורות התנאיים , ומיעוטן התחדשו בתלמוד . אלו כאלו קבועות ופסוקות לפי סוג החפץ הנקנה . לפי העולה מן המקורות התלמודיים , אין דרכי הקניין ניתנות להתנאה ואין הן נקבעות או משתנות בהתאם למנהג המקום . עם זאת , בשני מקומות בספרות התלמודית מצאנו כי דרכי קניין נקבעות לפי המנהג . האחד , ברייתא המובאת בתלמוד הירושלמי במסכת קידושין . המקום הנוסף - סוגיית סיטומתא שבתלמוד הבבלי במסכת בבא מציעא . לעיון בשתי סוגיות אלו יוקדש פרק זה . ו ראו במיוחד : משנה , קידושין א , 8-1 , תוספתא , שם א , א-ט . 2 כגון : קניין ד אמות ( בבא מציעא י , ע ;( א " מעמד שלושתן ( גיטין יג , ע . ( א " 3 בעניין זה ראו לעיל עמ ' . 48-41 א . ברייתא , ירושלמי , קידושין א , ה - דרכי הקניין במקרקעין ו . הברייתא המשנה במסכת קידושין עוסקת בדרכי הקניין של מקרקעין . בתלמוד הירושלמי מובאת ברייתא בעניינה , המלווה בהוספות מאוחרות ששולבו בה : 8 7 בראשונה היו קונין בשליפת המנעל . הדא היא דכתיב = ] זו היא שכתוב : [ וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה שלף איש נעלו וגו ' [ רות ד , ז . [ מי שלף ? תמן אמרין = ] שם...
אל הספר