צורכי הכותב מכתיבים את אופן בניית התמצית ואת מידת הקיצור . על התמצית להיות נאמנה לתוכן המקור . המתמצת יכתוב בלשונו שלו ויקפיד על שימוש בלשון אחידה ( במישלב אחיד , (* ועל שימוש באמצעי קישור הולמים . הכותב ישתמש בביטויי התייחסות ( ראה לעיל . ( הכותב יציין את פרטיו הביבליוגרפיים של המקור אותו תמצת , ושעליו הסתמך . ראה להלן בסעיף כללי איזכור מקורות . אופן השימוש בלשון בסיטואציה מסויימת נקרא משלב . מבחינים בין כתיבה מנהלית , כתיבה עיונית , כתיבה בלתי פורמלית וכוי . לשם הרחבה ראה ו עי וולפה ועי אלון , הבעה מינהלית , תל אביב ! קרני דביר , תשמ"ט , עמי . 20-13 נדגיש , כי בעבודה מדעית השימוש בציטוט ייעשה יק כאשי לא ניתן להעבי י את הרעיון בדון אחית , ויש חשיבות להביא את הדביים באופן בו הוצגו במקוו . במקיה זה יקפיד הכותב לשלב את הציטוט בטקסט על ידי אמצעי קישוי הולמים . הכותב יקפיד לשמור על "איזון" הולם בין הציטוט לבין התמצות .
אל הספר