תפקיד החיבור המדעי למקד סוגייה מחקרית , לדון בה , להסביר ולנתח אותה או לעמתה עם סוגיות אחרות . חיבור מדעי מתאפיין בכתיבה מהימנה , במבנה הגיוני , בכללי עריכה קבועים ומוסכמים ובלשון בהירה , תמציתית ומדויקת . המהימנות בכתיבה מושגת על ידי ביסוס ועל ידי אזכור המקורות , שעליהם הסתמך הכותב . בכתיבה מדעית מגלה הכותב יכולת מיון וביקורת ביחס למקורות העומדים לרשותו לשם פיתוח החיבור המדעי . כל מקור , שהכותב מסתייע בו , יוזכר בעבודה על פי כללים קבועים ומוסכמים . לבד מביסוס הסוגיות ומבחירת המקורות , נדרש הכותב לגלות יכולת להעריך את המקורות העומדים לרשותו , לתמצת אותם ולבקרם . בחיבור המדעי הכותב אינו מסתפק רק בהבעת עמדה ובפרשנות , הוא מתבסס על נתונים ועל עובדות . בשלב הצגת העובדות עליו לשמור על אובייקטיביות בכתיבה . הכותב בונה את החיבור המדעי בסדר הגיוני . חלקים אחדים אופיניים לכל חיבור , ואחרים מוכתבים על פי הנושא הנידון . הרכיבים הקבועים הם ! דף שער , ראשי פרקים , מבוא , סיכום , הפנייה למקורות שהכותב מסתמך עליהם וביבליוגרפיה . לעתים מתוספים רשימת קיצורים , נספחים ומפתחות . כל אלה ערוכים על פי כללים...
אל הספר