על מוטיב המפתח שברומן "אורח נטה ללון" כבר עמדו מבקרים הרבה . ידוע במיוחד דיונו הרחב והמעמיק של ברוך קורצוייל באותו הנושא הנתון במסתו 7 ) 1 "אורח נטה ללון . " התבוננותו של ברוך קורצוייל במוטיב המפתח היא התבוננות סינכרונית כמקובל , המבקשת לאתר ולנסח את המשמעות הכולית העולה מהמוטיב על כל רכיביו . לפיכך , עיונו של ברוך קורצוייל במוטיב המפתח בוחן אותו כשלם ואינו נותן את הדעת , לא לשינויים החלים ברכיבי המוטיב ובהקשריהם במהלך פרישתם לאורך רצף היצירה ( הדינאמיקה התמטית ) ואף לא לשינויים החלים במרחקים החוצצים בין רכיבי המוטיב במהלך התפלגותם לאורך רצף היצירה ( הדינאמיקה התמטית . ( ואמנם , ברוך קורצוייל הבוחן את הפן הסינכרוני לבדו של מוטיב המפתח , מגיע לניסוח המשמעות הכולית שהוא רואה במוטיב : מוטיב המפתח , על רכיביו כולם , מסמל את שאיפת המספרגיבור לפתוח את שערי העולם הישן , הוא עולם הגולה ובית המדרש . אולם , למרות דיונו המפורט של ברוך קורצוייל , המתוד הסינכרוני השגור שאותו הוא נוקט לצורך העיון במוטיב , גורם לו "שיתכחש" לפן הדיאכרוני של המוטיב , על הפונקציה האסתטית שבו , וכתוצאה מכך שיחמיץ חלק מרכ...
אל הספר