מצאנו ני אף הזעירות שבחוליות "הטקסט העגנוני , " מגויסות ומנוצלות לצורך הפקתן של משמעויות אסתטיות מובחנות , או לתכלית הטעמתן ואישושן של משמעויות אמנותיות שכבר הועמדו ועוצבו . עדות נוספת לכך היא השימוש ב"רימוז המטרים" . הרימוז המטרים הוא כל איבר בדיוני שבטקסט ( עצם , צבע , תמונה , מצב , התרחשות , מחשבה ונוי ) המוצב על פני רצף הטקסט ותכליתו לבשר ברמיזה - עמומה או בוטה - על תמונות או מצבים שבקורות היצירה , שעתידים להחשף או להתפתח בהמשך . אמנם , פעמים הרבה מתגלה התיפקוד המטרים האצור ברימוז המטרים , לא במקום הצבתו על פני הרצף , אלא רק משמומש והתגשם באותו הענין שאליו הוא כיוון . אולם אין בעכוב זה של חשיפתו כדי לשלול ממנו את הפונקציונאליות המטרימה העקרונית . הרימוז המטרים הוא דוגמא נוספת , מיני רבות , המלמדת על הדרך שבה הטקסט " העגנוני" נוהג לעשות שימוש בתכונותיו של מדיום הלשון - ארגון של רצף שיש בו מוקדם ומאוחר - כדי לכוון את תהליך בנית הציפיות אצל הקורא ו להדריכו במילוי פערי אינפורמציה הנפערים בעתיד העלילתי . בסוף הסיפור נולד בן לתרצה ואביה השב ממסעיו מביא לו תשורה : "ואבי הוציא נעלי בד רמצנ...
אל הספר