9 הסיפור "על התורה" הוא מן הקצרים בסיפורי "ספר המעשים . " בסיפור זה השורש -ר-ק"א" בגלגולים שונים הוא בבחינת שורש מנחה-חוזר . ניתוח השימוש בשורש -ר-ק"א" בסיפור זה יהווה בעבודה זו שלב מעבר בהבחנה בין המלה החוזרת ובין המלה המנחה . בסיפור "על התורה , " כבסיפורים רבים אחרים , עוסק עגנון בבעית החזרה בתשובה . אין זו מקריות שהסיפור מתרחש בשבת שובה . אך לא בבעית התשובה בלבד עוסק הסיפור , אלא גם בבעית השיבה לחיק כלל היהדות ולחיים שהם חיי היהדות , חיי התורה . יסוד זה של שיבה לחיים מודגש בשם הגבאי ידידיה רפאל חי . אמצעי השיבה והתשובה בסיפור זה הוא הקריאה , על ריבוי משמעויותיה . יצחק אלבוגן , מעיר על כך שהשימוש בפעל "קרא" נעשה הן "לקריאת" העולים לתורה והן ל"קריאת" התורה וכך "נפתח הפתח לבלבולים" בין השניים . "העולים לתורה נקראו "קרויים" או "קרואים" או גם 12 " קריות . " בסיפור קצר זה המשתרע על פני עמוד וחצי מופיע השורש -ר-ק " א" בגלגוליו תשע פעמים . נראה שלא באקראי שובץ שורש זה בסיפור . אחד ממייחדי סגנונו של עגנון הוא החזרה המרובה על המוטיב בעזרת גלגולו של מלים המאזכרות אותו והמתייחסות אליו ' בלי להל...
אל הספר