תזרימי המזומנים שנותרו מההתחייבות הקיימת ( כששני התזרימים מהוונים לפי שיעור הריבית האפקטיבית של ההתחייבות הקיימת . ( המבחן השני הוא איכותי : שינוי מטבע הצמדה או שינוי בבסיס הריבית , תוספת או ביטול של אופציית המרה ושינויים באמות המידה הפיננסיות . שינוי תנאים של אג"ח שעשוי להוביל לגריעה אינו בהכרח קשור בהסדרי חוב אלא יכול לנבוע גם מרצון לבצע למשל הגנה אינפלציונית ולחסוך על–ידי כך עלויות גידור . כמו כן , ההתבססות על שינוי מהותי כסיבה להכרה ברווח רלוונטית גם להסדרי חוב עם המערכת הבנקאית לגבי הלוואות רגילות . יתירה מכך , כשההסדר נעשה עם מלווים שונים זה מהווה גריעה ללא צורך במבחני משמעותיות . חברות שהנפיקו למשקיעים אופציות או אגרות חוב להמרה , שמחיר המימוש שלהן צמוד למדד או למטבע חוץ כלשהו , נדרשות לשערך אותם מדי רבעון , בין השאר לפי השינוי במחיר המניה , ולרשום את השיערוך כהתחייבות בדוח על המצב הכספי כנגד הוצאות מימון בדוח רווח והפסד . ולהפך , ירידה בשווי ההתחייבות נזקפת כהכנסה מימונית . כך יכול לקרות שדווקא חברות במצוקה , ששווי אגרות החוב שלהן ירד ייהנו מרווח שיתווסף לדוח רווח והפסד בגין אג...
אל הספר