משנקבעה התקופה המתאימה לדיווח , יש לזהות את ההכנסה שנוצרה באותה תקופה , וההוצאה שיצרה אותה . ניתן לחשוב על שתי שיטות קוטביות להכרה בהכנסות ובהוצאות : בסיס מזומנים – על–פי תזרים המזומנים בפועל . הכנסות יוכרו כאשר יתקבל התשלום עבורן , והוצאות יוכרו כאשר ישולמו . בסיס צבירה – הכנסות ( ובמקביל להן ההוצאות שיצרו אותן ) יוכרו באותה תקופה שהן נוצרו כלכלית . התנאים לכך שתוכר ההכנסה הינם שהתוצרת ( הסחורה , השירות ) נמכרה ושיש סבירות גבוהה שהתשלום עבורה , אם לא התקבל עדיין , יתקבל בעתיד . ההוצאות שתוכרנה תהיינה ההוצאות שהוצאו , או יוצאו בעתיד , להפקת ההכנסות שהוכרו ( ולאו דווקא ההוצאות ששולמו במזומן באותה תקופה . ( בסיס מצטבר הוא המקובל בדיווח כספי של חברות ציבוריות . לפי התקינה החשבונאית האמריקאית 6 ) פנודמ ( Co הכנסה היא זרימה פנימה לתוך העסק , או הגדלת נכסים , סילוק התחייבויות או שילוב של שניהם , כולם כתוצאה ממסירה וייצור
אל הספר