תשלום מבוסס מניות

חברות נוהגות לעתים לתגמל עובדים ומנהלים על–ידי הנפקת כתבי אופציה s ) פמבששב , ( W להלן "אופציות , " הניתנות למימוש למניות בעתיד . הגישה המקובלת לחישוב ההטבה היא לפי השווי הכלכלי ההוגן . לפי נוסחת בלק ושולס , שהיא הנוסחה המקובלת לחישוב השווי הכלכלי ההוגן של אופציות , מחיר האופציה יעלה ככל שמחיר המניה הצפוי ביום הפקיעה גבוה יותר . לכן ככל שסטית התקן של תשואת המניה גדולה יותר – ערך האופציה יעלה . הנוסחה לוקחת אפוא בחשבון את העלייה בשווי האופציות ממועד הנפקתן ועד למועד האחרון למימושן . לכן , ככל שאורך חיי האופציה גדול יותר , ושער הרבית חסר סיכון גבוה יותר , הערך הנוכחי של מחיר המימוש קטן ומחיר האופציה יגדל . כמן כן , הקטנת שעורי הדיבידנד תעלה את מחיר המניה – וגם את שווי האופציה . ואולם , ככל שהאופציות נמצאות הרחק "מחוץ לכסף , " כלומר כאשר אפשר לרכוש את מנית החברה בשוק במחיר הנמוך ממחיר המימוש , הערך הכלכלי של האופציה יורד . כאשר האופציות מבשילות ניתן לממשן . בשלב זה מוכרת לראשונה ההוצאה בדוח רווח והפסד – לפי שווייה הכלכלי ההוגן של האופציה – ובאותו סכום מזוכית קרן הון המופיעה בדוח על השינוי...  אל הספר